״אין טעויות, רק למידה״
כולנו מפחדים לטעות. זה טבעי ונורמלי. כשתינוקות לומדים ללכת, ההורים מעודדים על כל ניסיון שלהם, מוצלח יותר או פחות. הם לא מבקרים אותם או נותנים להם משוב "בונה", אלא פשוט מוחאים כפיים ומעודדים. ככה למדנו ללכת בעולם - דרך ניסוי וטעיה. נפלנו וקמנו שוב ושוב עד שלמדנו.
ככל שאנחנו מתבגרים אנו מתחילים לפחד להיכשל ולהראות "לוזרים".
אנחנו מתחילים לחשוש שיצחקו עלינו - ולכן אנחנו מתחילים להימנע מטעויות. אנחנו מתחילים לנסות לשלוט בסביבה ולהיות מושלמים. אנחנו נמנעים מלעשות דברים שאנחנו לא טובים בהם או שאולי נטעה בהם.
כתוצאה מכך אנחנו מפסיקים לחקור, להתנסות ולאתגר את עצמנו. אנחנו נשארים באזור הנוחות שלנו. "
כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לגדל ילדים שלא מפחדים לנסות, לטעות, ולהעיז.
ואיך נעשה את זה אם הם מפחדים לטעות?
אנחנו נצטרך לדגמן להם אחרת ולהפסיק לפחד מ״טעויות״ בהורות.
״אין גדילה באזור הנוחות, ואין נוחות באזור הגדילה".
במאמר זה אנחנו מסבירים מדוע אנחנו מאמינים ש״אין טעויות רק למידה״ דרך דוגמאות מההורות שלנו, ורעיונות מעולם האילתור והאימון.